בדברו על פרשת הבריאה שבתורה פילון אומר' שבה נתכוון משה לקבוע ישני עקרונות מהותיים ביותר . ! ' דעה זו' שסיפור הבריאה אין כוונתו להציע תיאוריה מסוימת בדבר התהוותו של העולם ' אלא כוונתו להניח עיקרי-יסוד מסוימים בדבר יוזסו של אלוהים לעולם ושלטונו בו' אופיינית לכל הפילוסופים הדתיים' בין יהודים' בין נוצרים ומוסלמים' שבעקבות פילון הם משתדלים להביא את כתבי הקודש והפילוסופיה לידי התאמה . הוא הדין ברי יהודה הלוי והרמב"ם . עם כל ההבדל שביניהם בעניין הכללי של יחס האמונה לתבונה שניהם האמינו' שסיפור הבריאה אינו אלא מתכוון להעמיד עיקרי יסוד מסוימים' ולאור העיקרים האלה' לא לפי פשוטן של מלות הסיפור' הם בוחנים את התורות הפילוסופיות השונות בדבר התהוות העולם . שניהם' הלוי והרמב"ם' בוחנים שלוש תיאוריות פילוסופיות על התהוות העולם' לבד מתורת הבריאה מאין' שמורה היהדות . שלוש התיאוריות שהם בוחנים הן : ( א ) בריאת העולם מחומר קדמון' שהלוי מביאה בסתם 3 והרמב"ם - בשם אפלטוף ; ( ב ) בריאת עולמות רבים וחורבנם בזה אחר זה שאריסטו מייחסת לאמפדוקלס והירא קליטוס * ' ופילון מייחסה לחכמי הסטואה * ' ואילו הלוי והרמב"ם גם...
אל הספר