חסר רב עשתה ההיסטוריוגרפיה המקראית עם משדוזרי קורות ממלכת יהודה ; הכתובים ובייחוד הספרים ההיסטוריוגרפיים והנביאיים מכילים מידע רב בהשוואה לנמסר על ממלכת הצפון . משולבים במידע זה הדגשה על המשכיותו של בית דויד , נצחיותם של ירושלים והמקדש , והמעורבות האלוהית האוהדת והביקורתית כאחת בקורות הממלכה ; מקום ניכר הוקדש ליחסים שבין השלטון לבין האוכלוסייה והובלטה תקינותם . ברם שחזור היסטורי זהיר וביקורתי מבהיר כי ההילה המגמתית האוהדת שנפרשה בתיאורים הנוגעים בדבר אינה עולה תדיר בקנה אחד עם ההתרחשויות ותוצאותיהן . שיקולים ומסקנות הנובעים מן השחזור משרטטים במקרים רבים תמונה שונה אבל ממשית יותר . ממלכת יהודה קמה על סלע איתן ומוצק של ההישגים המרשימים של דויד ושלמה . יציבותה הרבה , למרות הפילוג שנכפה עליה , היתה מורשת הממלכה המאוחרת , שתרמה לעיצוב השלטון והחברה . גורם אחר שמילא תפקיד חשוב בחיי הממלכה היה האחידות היחסית של האוכלוסייה . מרביתה נמנתה עם המערכת השבטית אזורית של היסוד השליט - מה שקרוי "שבט יהודה . " בד בבד השפיעה אחידות זו על דמותה של החברה ועל מערכת יחסיה עם המלוכה . ואפשר שהאהדה שזכה לה בי...
אל הספר