אבל אם גורם המישחק דרכו להתבלט במעשה היצירה האמנותית הפלאסטית פחות מן האמנויות המוסיות , משתנה הדבר בתכלית משאנו פונים מדרך עשייתה של האמנות הפלאסטית עצמה אל דרך קבלתה בתוך החברה . אתה רואה , שבדומה לרוב פעלי הכשר האדם משמשת גם כאן הזריזות האמנותית הרבה מאוד נושא של תחרות . היצר האגונלי , שכבר ראינו את גודל גבורתו בכמה תחומי תרבות , מוצא סיפוק גם בתחום האמנות . במעמקי שכבותיה הראשוניות של התרבות שרכז צורך נפש , להביא את חברו בדרך התביעה לקרב או בדרך ההתערבות לכלל מעשה זריזות קשה , שלכאורה אינו בעשייה כלל . ואין דבר זה אלא שורש כל המבחנים האגיניים , כפי שראינום בתחומי הדעת , השירה והגבורה . כלום רשאים אנו לומר בלא פקפוק , שמבחן בזריזות ידיים ערכו ביחס להכשרת היכולת הפלאסטית כערכה של חידת הקודש לגידולה של הפילוסופיה או כערכה של תחרות משוררים וזמרים להתפתחותה של השירה ? לשון אחר : כלום התפתחה גם האמנות הפלאסטית בדרך התחרות ועל ידי התחרות ? וכאן עלינו לפרש תהילה , שאין גבול חתוך בין תחרות שבתוך עשייה ובין תחרות שלאחר עשייה . מעשים למופת ביכולת הריזות , כגון יריית קשתו של אודיסיאוס דרך חדר...
אל הספר