הנטייה שנטינו מן העניק להסתכל בערד ששיוו היוונים למוסיקה , היתה בה כדי ללמדנו יפה , שכל אימת שהמחשבה מבקשת לקבוע את טיבה ותפקידה טל המוסיקה היא נוגעת בשולי מושגו הצרוף של המישחק . עיקר מהותה של כל פעולה מוסיקאלית הוא המישווק . באמת הכול מודים בעובדה ראשונית זו , ואפילו אין דבר זה נאמר מפורש . בין שכוונתה של המוסיקה לבדח ולשמח את המאזינים , בין שמטרתה ליתן מבע ליופי נעלה , ובין שנרעדה לעבודה בקודש , לעולם מישחק היא . דווקא בפולחן כרוכה היא הרבה פעמים בפעולה , שיש בה מידה מופלגת של מישחק , והוא הריקוד . ההבחנה בין סגולותיה השונות של המוסיקה ותיאורן לקויים בכרקי תרבות קדומים ובדעת של ילדים . ההתפעלות ממוסיקה קדושה מוצאת את ביטויה במשל של מקהלות מלאכים , בציור של הספירות השמימיות וכר . שלא בתחום הקודש מכבדים את המוסיקה בעיקר כבילוי זמן יקר וכזריזות ידיים מפליאה , או סתם כשעשוע עליז . ואין מגיעים להעריכה כחוויה אמנותית רגשית אישית אלא בזמן מאוחר , ומכל מקום אין אדם מוצא מלים להביעו לדבר זה אלא בתקופה מאוחרת . מאז ומעולם הודו הכול , שתפקיד של מישחק חברתי אצילי הופקד ,, 7 VJ שהרבה פעמים היו ...
אל הספר