ראינו שצד המישדוק כרוך ודבוק כל כך במהותה של השירה , וכל צורת פיוט נמצאה קשורה קשר אמיץ כל כד בתבנית המישחק , עד שראינו קשר זה כבלתי ניתן להתרה , ומבחינה זו מסתכנות המלים מישהק ושירה באיבוד משמעותן העצמית . במידה גדולה מזו כד הדבר בקשר שבין מישחק למוסיקה . כבר ציינו לעיל , שבכמה לשונות נקראת העשייה בכלי נגינה בשם מישחק . דבר זה יפה בלשון הערבית ובלשון הגרמנית ובכמה שפות סלאביות , וכן בלשון הצרפתית . רשאים אנו לראות בזת סימן חיצוני ליחס מהותי , הקובע קשר בין המישחק למוסיקה . יחס זה יסודו עמוק בנפש האדם , שהרי לא יצוייר , שדימיון של משמעות זה שבין הערבית ללשונות האירופיות יסודו בהשאלה . לא קל לשוות בנפשנו מושג ברור על מהותו של הקשר שבין מוסיקה למישחק , אף על פי שהדבר נראה לנו כעובדה טבעית . נסתפק כאן בניסיון שננסה לפרט את הצדדים השווים שבמוסיקה ובמישחק . אמרנו : המישחק עומד מחוץ לשכל הישר של חיי המעשה , מחוץ לתחום הצורך והתועלת ; אין לו ולצורך ולתועלת , לחובה ולאמת כל דבר . והוא הדין במוסיקה . צורותיה ופעולתה באות מכוח מידות , שמקומן מחוץ למושג ההגיוני ולתבנית המוחשית והממשית . אי אתה מכ...
אל הספר