הדראמה כמישחק

נמצא , אף על פי שהשירה במשמעותה הרחבה הראשונה של ה 1 « ק 111 ט 1 ל היוונית מהלכת תמיד בתחומי המישחק , הרי לא בכל מקום משתמרת הדעה הברורה , שעיקר Gylfaginning " שורה , 45 והשווה העלאתו של נחש מידגארד , שורד , . 48 12 ס 1 פיסטים . 268 D תכונתה המישחק . האפוס מתנתק מן המישחק משפסק לשמש חומר לקריאה בציבור בחבורה מכובדת , ואינו מיועד עוד אלא לצורכי קריאה ביחיד בלבד . אף הליריקה פסקה מלהיתפס כפעולת מישחק משנתרופפו קשריה אל המוסיקה ; ורק הדראמה בלבד מקיימת את קשריה ההדוקים למישחק , משום שתכונתה , זו העלילה , תכונת תמיד היא . בבואתו של קשר אמיץ זה אתה רואה אותה אף בלשון , בייחוד בלשון רומי ובלשונות ששתו מבארה , וכן בלשונות הגרמניות . הדראמה קרויה מישהק , וביצועה — 'ביצוע של מישחק . ' מוזר הדבר , אם כי מובן לאור האמור לעיל גי , שדווקא בפי היוונים , שיצרו את הדראמה והגיעו לידי שכלול צורתה , אין המלה מישחק משמשת בעסקי מהזה וביצועו . וכבר אמרנו , enffi ( t לא קבעו מלה המקיפה את כל תחום המישחק . מבחינה מסוימת דבר זה מבואר : הציבור ההלני היה מלא מישחק בכל גילוייו , ולפיכך הסיח את דעתו מייחודו של צ...  אל הספר
מוסד ביאליק