גופי השירה ודרכיה כל עצמם כולם מבוארים על הצד הטוב ביותר כפעולות של מישחק . על שום מה כופה אדם על המלה את מרותם של המשקל , העלייה והירידה והמקצב ? כל האומר על שום יופי אי התפעלות , אינו אלא כמתיק את השאלה לתחום סתום יותר ; ואילו האומר , אדם מפייט משום שהוא אנוס לשחק בציבור , כיוון אל העיקר . אין המלה הקצובה נוצרת אלא בדרך המישחק בציבור ; כאן שמור לה תפקח , כאן היא בעלת כוונה וערך , והיא מאבדתם כל שמישחק הציבור לוקה בתכונתו מצד הפולחן ושמחה של חג . החרוז , ההקבלה , הדיסטיכ 1 ן — כל אלה אין משמעות אתם אלא בבחינת צורות של מישחק שלמעלה מן הזמן : מכה כנגד מכה , עלייה וירידה , שאלה ותשובה , חידה ופיתרון . הללו דבוקים זה בזה במקורם בגופי הנגינה והמחול , וכולם יחדיו כלולים בפעולת בראשית של המישחק . כל תכונה שנודעה בשירה במשך הזמן , כגון יופי , קדושה , כוח קסמים , חתומה מתחילתה בתכונה ד אשונית מישחק . מכל הסוגים הגדולים , שאנו מבחינים בהם בשירה לפי דוגמאותיה הקיימות של תרבות יוון , והם הליריקה , האפוס והדראמה , סמוכה הליריקה מכולם לעולמו הראשון של המישחק . הליריקה שאנו אומרים כאן יוצאת מכלל פש...
אל הספר