מרובות ושונות הן צורות השירה : יש בניין של משקל , של בתים , יש דרכים פיוטיים , כגון חריזה ואליטראציה , חילופי בתים ופזמון חוזר ; יש דרכי ביטוי כגון צורות דראמאתיות , אפיות וליריות . ואף על פי ששונות הצורות הללו ז 1 מז 1 הרבה , חוזרות הן ומזדמנות בכל העולם כולו . וכן במוטיבים של שירה וסיפור , שרבים בכל לשון הם , אלא שהם חוזרים בכל עת ובכל מקום . כל הצורות והמוטיבים הללו הם כל כד קרובים לנו , עד שקיומם נראה לנו כדבר המובן מעצמו , ואין אנו שואלים אלא לעתים רחוקות לעילה , המשווה לקיומם צורה זו ולא אחרת . דומה , עילה זו , הקובעת את אחדותה המפליאה והמופלגת של הצורה הפיוטית בכל הזמנים ובכל ציבור של בני האדם , עניין עקרוני הוא בה , שהבעת מלה הצרה צורה משמשת בתפקיד , שהוא עתיק וקדום מכל חיי תרבות ; ואין תפקיד זה אלא המישחק . הבה נחזור ונמנה את הסימנים , שהם לפי דעתנו עיקר במישחק . זהו מעשה הנעשה בגבולות מסוימים של זמן ומקום וכן בסדר הגלוי לעין , לפי כללים שקיבלום על עצמם הצדדים מרצונם , ומעולם אינו התועלת החומרית ואינו צורד . הלר הרוח שבמישחק כל עצמו התפעלות והתלהבות , עתים של קדושה ועתים של מע...
אל הספר