שיחה של שאלה־ותשובה

מקצת מתולדותיה המפותחות הספרותיות של החידה ראויות לשימת לב מיוחדת ,, משום שהן מראות בעין את סמיכותם של צד המישדוק וצד הקודש זה לזה . האחת היא השיחה של שאלה ותשובה , שתוכה דברי אמונה או דברי פילוסופיה . אתה מוצא אותה בתרבויות שונות . לעולם זה עניינה : חכם נשאל על ידי חכם אהר או על ידי חכמים מספר . כד אנוס זאראתוסטרה להשיב לשישים חכמיו של המלד ויס טאספה . שלמה המלד עונה על שאלותיה של מלכת שבא . הציור השכיח בספרות הבראהמאנית הוא דמות הבראהמצ'אריז הצעיר הבא לחצר המלד ונשאל שם או מקשה , וכך raVnn נעשה רב . הסמיכות המיוחדת של צורה זו אצל תחרות החידות הקדושה העתיקה אינה צריכה ראיה . מבחינה זו טובה דוגמתו של סיפור אחד שבא במהבאראתה . " הפאנדאווים המהלכים בדרד מגיעים לבריכה נאה שביער . הרוה השוכן במים גוזר עליהם שלא ישתו ממנה קודם שישיבו על שאלותיו ; כל העובר על דבריו נופל לארץ בלא רוח חיים . לסוף מודיע יודישתירה , שהוא מוכן להשיב על שאלותיו של הרוח . וכאן נפתח מישחק של שאלות ותשובות , שממנו אתה רואה ברור , כיצד חידות הקודש הקוסמולוגיות יוצאות לשעשועי היגיון , וכיצד מלמדים בצורה זו כמעט את כ...  אל הספר