תחרות היא מישחק

כאן חוזרת ומתעוררת מיד השאלה , שקבר נגענו בה קודם : כלום רשאים אנו לכלול כל תחרות בלא כל צמצום במושג מישחק ? ראינו שהיוונים הבחינו בין dyu > v ובין . TOiSui אבל חילוק זה נראה מגופו של החילוק האטימולוגי שבין שתי המלים . במלה itcuSiu נשמע צד הילדות ברור וסמוך כל כך , עד שאי אתה יכול להשתמש במלה זו בשביל התנצחות שעם כובד ראש אלא דרך השאלה ; ואילו המלה dycbv מפרשת את התחרות מבחינה אחרת : דומה שמשמעותה המקורית היא כנסת , עצרת ( השווה — uyopu רחבת השוק . ( אבל ראינו לו לאפלטון שהשתמש במלה naiyviov לציון מחולות קודש ( td xd ) v Koupiiwov tvon ^ ia naiyvia ) ובמלה raided לציון עבודת הקודש דרך כלל . הרצינות הגמורה , שבה עסקו לכאורה היוונים ברוב תחרויותיהם , אין כוחה יפה לשמש סימן הבחנה בין האג 1 ן ובין המישחק . רצינותה של תחרות אין פירושה בשום פנים הכחשתו של אופי המישחק שבה . והרי אתה מוצא בה את כל סימניו הפורמאליים וכמעט את כל סימני כוונתו ודרכו של המישחק . הללו דבוקים בצורת הצוותה , כביכול במלה 'תחרות' גופה , שבכללה ציור מגרש של המישחק ( ברומית , ( campus וכן ציור של התערבות , כלומר : קביעתו...  אל הספר