פתח־דבר

משנתחוור לנו , שעטרת איש ר , תבונה ( Homo Sapiens ) אינה הולמת יפה את טיבנו , כפי שהיו סבורים לפנים , שהרי בסופו של דבר חכמנו פחות משנטתה להאמין המאה הי"ח באופטימיות התמימה שלה —נמנו וגמרו לצרף לכינוי מיננו את השם , 'Homo Faber ' האדם היוצר ; אלא ששם זה נמצא הולם אותנו פחות מן הראשון . שהרי לא יצור חי אחד בלבד ראוי לו . ויפה כוחו של המישחק ככוחה של היצירה , שהרי מרובים בעלי החיים המשחקים . ואף על פי כן דומה , / Homo Ludens' האדם המשחק , גם הוא שם של עשייה , שחשיבותה אינה פחותה משל היצירה , וראוי הוא שם זה לשמש בצד . Homo Faber' משאתה בודק את תוכן מעשינו עד היכן שהכרתנו מגעת , פעמים שמהרהר אתה שאין כל מעשה האדם אלא מישחק חולף . אבל מי שדיו בדעה מיטאפיסית זו , מוטב לז שלא יקרא ספרי זה . אנחה ישנה זו , הנפלטת ויוצאת מלבו של אדם למראה הבלותם של חיינו , איז בה כדי להביאנו לכלל ויתור על הבלטת המישחק כגורם חשוב בכל דבר שבעולם . לימים נתחזקה בלבי הדעה , שתרבות האדם מטבע ברייתה והתפתחותה באה בדרך המישחק כהווייתו . השקפה זו אתה מוצא את רמזיה בכתב משנת 1903 ואילך . היא שימשה נושא לנאומי , שנשאתי...  אל הספר
מוסד ביאליק