חקר הצדוקים והלכתם החל לפני יותר מ 150 שנה , למן ימי אסכולת 'חכמת ישראל' שפרחה בקרב יהודי גרמניה במאה התשע עשרה והמחקר הפרוטסטנטי של הרקע היהודי לראשית הנצרות . במשך השנים אירעו תפניות ומהפכים בחקר כיתות בית שני בכלל , ובחקר הצדוקים והלכתם בפרט , הדרמתי שבהם הוא ללא ספק פרסומן של המגילות ההלכתיות מקומראן , בעיקר מגילת המקדש וממ"ת . בפרק המבוא קיצרתי מאוד בסקירת המחקרים שעסקו בצדוקים , וכאן המקום לפרט את הישגי המחקר וגישות שונות שהתפתחו . חלק ניכר מן המחקרים שיוזכרו להלן השפיעו על דרך עבודתי ועל מסקנותיי . כמו כן סקירת תולדות המחקר מלמדת על דרכו של המחקר ההיסטורי בכלל ושל חקר החברה והדת בימי בית שני בפרט . כך למשל , מעניין להיווכח שהיו חוקרים אשר בחרו להתמקד בקבוצת מקורות מסוימת ולבסס עליה את מסקנותיהם , ובתוך כך התעלמו מן התמונה הכוללת . תופעה מרתקת במיוחד בתולדות המחקר של ההלכה הצדוקית היא כיצד הנחות יסוד מגמתיות ודעות קדומות קבעו את מסקנותיהם של החוקרים בראשית התקופה , איש איש על פי חינוכו ועל פי מגמתו . גיבוש הדעות על הצדוקים ועל הלכתם החל בעצם כבר בימי חז"ל , כפי שעולה ממסורות תנא...
אל הספר