חידושם של הפרושים — לימוד תורה ממוסד ועממי

שתי תפיסות עולם אלו התקיימו בו בזמן החל בתקופה החשמונאית ולא מצאנו זכר לתחרות חברתית כה ברורה ביניהן בתקופות שלפני כן . עתה עולה השאלה איזו מהן היא תופעה חדשה ומהפכנית ואיזו מהן היא בבחינת ישן בקנקן חדש . זוהי שאלה קשה מאוד , אך יש להבחין בין קיומן התאורטי של תפיסות אלו , למשל בתורה , לבין התגבשותן לתנועות חברתיות ממשיות המעצבות את החברה . רוג'ר בקווית' טען שהפרושים היו תנועה שמרנית שהמשיכה את המסורת היהודית מן התקופה הפרסית , והצדוקים קמו נגדם כתנועה מהפכנית מחמירה . אולם כפי שכבר צוין לעיל ( עמ' ( 215-213 חידושיהם ההלכתיים של הפרושים מסגירים את אופיים החדשני . כוונתי לעירוב חצרות , היתר מלחמה בשבת , 'עין תחת עין' כפיצוי כספי , עידון שיטות ההוצאה להורג , תרומה שנתית של מחצית השקל , דרגת טהרה של טבול יום , שיטה מורכבת להגדרת דם נידה ובכלל זה עקרון הווסת , ועירוב מקוואות ( אמנם חלק מחידושים אלו עשויים להיות קדם פרושיים . ( לכל החידושים האלה התנגדו הצדוקים , כת קומראן , ובעקבותיהם גם השומרונים , כך שלפחות מהיבט זה דווקא הפרושים הם שיצרו מהפך הלכתי . גם היחס המאופק של הפרושים לפולחן במקדש...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי