בפרקים הקודמים בוררו הלכות הצדוקים , המגמות הדתיות והחברתיות המאפיינות אותן , עמדות הכוח וההשפעה שהחזיקו בהן הצדוקים למן התקופה החשמונאית ועד החורבן וכן תולדות מאזן הכוחות בין הצדוקים לפרושים . אולם כיצד אוסף הפרטים השונים שהוסקו בפרקים הקודמים מצטרף לתמונה כוללת של התפתחות הצדוקים והפרושים למן התקופה החשמונאית ועד המרד הגדול ? בפרק זה אציע שחזור של התהליכים החברתיים שנוצרו בעקבות כל אלו . אנסה לשלב את הפן ההלכתי תאורטי עם הפן ההיסטורי ולעסוק בכמה שאלות מהותיות שטרם זכו לדיון של ממש : מדוע החזיקו הצדוקים בהשקפות האופייניות להם ? באיזו מידה היה שורש המחלוקת בין הצדוקים והפרושים בעל אופי פוליטי , ועד כמה נשא אופי דתי ? כיצד התפתח הפולמוס בין שתי הכיתות , ומדוע זכו הפרושים להצלחה ולהכרה רבה יותר בקרב הציבור , ואולי גם במקדש עצמו ? כיצד התמודדו הצדוקים עם עליית הפרושים ? שיטת המחקר שאנקוט היא ניתוח העדויות והמסקנות שאליהן הגעתי בפרקים הקודמים באמצעים שממעטים להשתמש בהם בחקר החברה היהודית של ימי בית שני . אשתמש כאן בכמה תאוריות והנחות יסוד מתחום הסוציולוגיה , האנתרופולוגיה ומדע הדתות . אסתמ...
אל הספר