בדברו על מאזן הכוחות בין הצדוקים והפרושים בתקופה שלאחר שלטונו של ארכילאוס בנו של הורדוס , קובע יוסף בן מתתיהו בנוגע לתורת הצדוקים את הדברים האלה : תורה זו הגיעה ( רק ) אל אנשים מועטים , אם כי לראשונים במעלה roi TrpcoTous ? TOIS ' a ^ iajjiaai TC % ) , ( nev אולם אין הם עושים דבר ( לפיה , ( אם ייתכן לומר ( כך . ( שכן בשעה שהם מגיעים לשלטון (" err' dpxas ) הם נוהגים שלא מדעת [ כלומר שלא על דעתם שלהם ] וגם מאונס לפי מה שיאמר הפרושי , שאם לא כן לא היו ההמונים סובלים אותם . יוסף בן מתתיהו אינו מפרש מהי אותה עמדת שלטון שהצדוקים מגיעים אליה ואשר שעה שהם מכהנים בה עליהם להישמע לפרושים . אמנם שני סעיפים קודם לכן , הוא אומר כי הפרושים נאמנים ביותר על העם ועל פי פירושיהם מתבצעים n 9 ela eux < 2 v וכן 'המעשים המקודשים , ' וניתן להסיק כי באותם תחומים ממש הצדוקים נשמעים לפרושים . אולם euxri פירושו הן תפילה הן שבועה , ולכן לא ברור כלל אם הכוונה לטקסי דת של תפילות או של שבועות ( והרי לעתים קרובות האדם נשבע להביא קרבן . ( לכן משפט אחרון זה איננו יכול ללמד בוודאות כי הפרושים שלטו בעבודת הקרבנות . דב...
אל הספר