הדיון בסעיפים הקודמים נסב על הכוהן הגדול המכהן , אך אי אפשר שלא לעסוק בבני שכבת הכוהנים הגדולים שאליה השתייך . יוסף בן מתתיהו ומסורות הברית החדשה מוסרים ידיעות רבות למדיי על אודות שכבה זו , שניתן לתרגם את שמה ל'כוהנים הראשיים . ' על הזיקה בין רוב אותם 'כוהנים גדולים' לצדוקים כבר עמדתי לעיל , ואף שאיננה מוכחת לחלוטין וגם איננה מוחלטת , לא מצאתי חוקר המפקפק בה . סמכותם של בני שכבת הכוהנים הגדולים ופעילותם בתחום הפוליטי והציבורי משתקפת בכמה מאורעות שמציין יוסף בן מתתיהו . לאחר מותו של אגריפס הראשון , כששבה הפרובינציה יודאיה לשלטון רומי ישיר של נציבים , החזיר הנציב פאדוס את האחריות לבגדי הכוהן הגדול ( ששימשו אותו בטקס יום הכיפורים ) לידיו שלו עצמו , והם הוחזקו באנטוניה ( כמה שנים קודם לכן הם הועברו לרשות היהודים במקדש . ( הכוהנים הגדולים והאנשים 'הראשונים' 01 ) דשקזז ) בירושלים זומנו אל הנציב פאדוס לשמוע את החלטתו והתנגדו לה אך לא רצו להסתכסך עם הנציב . הם ביקשו לשגר משלחת לקיסר קלאודיוס כדי להחזיר את בגדי הקודש לידי היהודים ולשם כך אף נתנו את בניהם כבני ערובה . אנשים אלו ייצגו את הציבור ...
אל הספר