מקובל לראות בכוהנים הגדולים בתקופת בית הורדוס אריסטוקרטים שעיקר מעייניהם מוקדשים לתככים פוליטיים להשגת עושר ולנהנתנות . הסיבה לכך היא שיוסף בן מתתיהו מפרט את הפן הפוליטי של פעילותם , אך מתעלם כמעט לחלוטין מן ההיבטים הדתיים של פועלם ומאורח חייהם היהודי . הביקורת המושמעת על בני שכבת הכוהנים הגדולים במקומות אחדים בכתביו וכן בספרות חז"ל מחזקת רושם זה ( על ביקורת זו ראו להלן , עמ' . ( 329-323 אני מבקש להציג כאן תמונה הפוכה , ולפיה הכוהן הגדול הצדוקי נהנה , לפחות בעיני חוגים מסוימים , מיוקרה האופפת את 25 ראו גודמן , , 1987 עמ' . 45 המחזיק במשרה רמה זו . אף אנסה לטעון שהשליטים ההרודיאנים והנציבים הרומים מינו בכוונה כוהנים גדולים צדוקים מתוך מחשבה שמן הראוי שצדוקי יעמוד בראש הפולחן במקדש , ואולי גם מתוך הנחה שהמינוי יתקבל בהבנה על דעת חלק ניכר מן הציבור . הראיות לכך עקיפות בלבד , וברור שמדובר בהשערות ותו לא . אף על פי כן חשוב להעלות אפשרות זו כדי לאזן את התמונה שמציגים המקורות האדישים לפן זה של הכוהנים הגדולים הצדוקים , או לחלופין מגלים כלפיהם משטמה . לשם כך אפתח בתיאור של שני מוקדי סמכות של ה...
אל הספר