עריקתו של יוחנן הורקנום ממחנה הפרושים אל הצדוקים היא אחת מנקודות המפנה החשובות בתולדות המדינה החשמונאית . זוהי הידיעה הראשונה על מדיניות פנים כל ביסוס , וייתכן שממ '' ת אף סותרת אפשרות זו . להשערות נוספות באשר לתקופה זו השוו בקויית , . 1982 לתאוריה בדבר המתח בין החשמונאים לצדוקים ( וכן גם האיסיים ) ראו : שוורץ , , 1979 עמ' ! 212 -209 הנ"ל , , 1983 עמ' . 162-161 הוא סבר כי יוסף בן מתתיהו השמיט את דברי ניקולאוס בנדון בשל מגמתו הפרו חשמונאית . ראו גם הנ"ל , , 1996 עמ' . 78 לביקורת על כך ראו מייסון , , 1991 עמ' . 201 חוקרים קודמים ( כגון ירמיאס , , 1969 עמ' ( 189 הביעו עמדה מנוגדת וסברו שכבר בראשית בית חשמונאי שרר מתח בין החשמונאים לפרושים משום שהם נתפסו כאנשי דת כנגד הרשות החילונית ומשום שהחזיקו בכהונה הגדולה בלי שהיו מבית צדוק . צ'ריקובר ( תשמ"ב , עמ' ( 208 סבר שהפרושים התנגדו לכהונת הורקנוס וינאי בתירוץ שאינם מבית צדוק . לוין ( תשמ"א , עמ' ( 77-74 הניח שהחשמונאים הראשונים היו זקוקים לכוהנים הצדוקים כדי שישמשו אנשי צבא ודיפלומטים . על בית חוניו והחשמונאים ראו אצל לוין , תשמ"א . ניתן להוס...
אל הספר