פרשנות המקרא הצדוקית

במהלך הדיון בהלכות הצדוקים התברר כי לעתים ייחסו חז"ל לצדוקים נימוקים המתבססים על פסוקי המקרא , או במילים אחרות , מדרש הלכה . לעתים אף ניסיתי לשחזר מדרש שכזה גם במקומות שהוא איננו מיוחס להם במפורש או לנתח את עמדתם של חז"ל כלפי פרשנות המקרא של הצדוקים . ואמנם , אותם הדים של מדרש הלכה צדוקי בספרות חז"ל הביאו אותי לידי המסקנה שבכל מחלוקת הלכתית הנוגעת לפסוקי המקרא לא יכלו הצדדים המתדיינים אלא לפרש את המקרא לפי דרכם . המדרש יכול להיות הגורם לעיצוב עמדה הלכתית ( מדרש יוצר ) או רק מעין אישור שלאחר מעשה מן הכתובים לעמדה שכזו ( מדרש סומך . ( דוגמאות לכך יש למכביר ממגילות קומראן ומספרות חז"ל , וקשה להניח שהצדוקים היו יוצאים מן הכלל בתחום זה . כמה מחלוקות יסוד בין הצדוקים לפרושים נוגעות לפירוש הוראת החוק המקראי , ועל פי רוב מדובר ב'הלכות חולקות , ' שכאמור הן מהותיות במיוחד . סוג אחד של מחלוקות פרשניות נוגע להוראת צירוף מילים מסוים במקרא . כך למשל , הצירוף 'ממחרת השבת' עשוי להתפרש כפשוטו או כמדרשו , לפי תפיסתו ההלכתית של הפרשן ולפי שיטתו הפרשנית , וכיוצא בזאת דין 'עין תחת עין' ודין עדים זוממים . ה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי