אדם חייב בנזקי עבדו

ההלכה הבאה מיוחסת במשנה לצדוקים במהלך הבאת ויכוח פרושי צדוקי : [ ... ] אומרים צדוקים . קובלין אנו עליכם פרושים ! שאתם אומרים . שורי וחמורי שהזיקו - חיבין , ועבדי ואמתי שהזיקו - פטורין . מה אם שורי וחמורי שאיני חיב בהם מצות , הרי אני חיב בנזקן , עבדי ואמתי שאני חיב בהם מצות , אינו דין שאהא חיב בנזקן ? אמרו להם : לא , אם אמרתם בשורי וחמורי , שאין בהם דעת , תאמרו בעבדי ובאמתי שיש בהם דעת ? שאם אקניטנו ילך וידליק גדישו שלאחר ואהא חיב לשלם . 26 הלשר , 1906 ) עמ' ( 31 ופינקלשטיין , 1962 ) עמ' ( 696 , 144 טענו שהצדוקים הושפעו מן החוק הרומי הקדום של 12 הלוחות או העתיקו ממנו . אני סבור שלאור תוכנם של פסוקי המקרא אין כל צורך בהנחה כזו . מגילות קומראן מלמדות עד כמה מדרש הפסוקים היה כוח יוצר של עמדות הלכתיות . לעומת זאת השפעת המשפט הרומי על החכרה היהודית בתקופה החשמונאית וההרודיאנית איננה סבירה במיוחד מבחינה היסטורית , ואין לה עדויות רבות במקורות מימי בית שני . כל עוד ניתן להסביר תופעה שכזו כעניין פנימי , יש להעדיף גישה זו מהשערות בדבר השפעות חק . 27 משנה , ידים ד , ז . להערות לנוסח השוו לה מואן ,...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי