כאמור , הבייתוסים נזכרים אך ורק בספרות חז"ל וכמעט תמיד אגב מסירת ההלכות המיוחסות להם והמחלוקות בינם לבין הפרושים . צעד ראשון לבחינת זהותם היא השוואה בין ההלכות המיוחסות להם לבין אלו המיוחסות לצדוקים . יש תשע הלכות שבאחד ממקורות חז"ל מיוחסות לצדוקים ובמקורות מקבילים מיוחסות דווקא לבייתוסים ; שבע הלכות נוספות שחז"ל מייחסים לצדוקים בלבד , וחמש הלכות נוספות שחז"ל מייחסים לבייתוסים , ולהם בלבד . הנה פירוטן : הלכות שחז"ל מייחסים לצדוקים בלבד התנגדות להטבלת המנורה בשבת : תוספתא , חגיגה ג , לה ( מהדורת ליברמן , עמ' ( 394 התנגדות לשרפת פרה אדומה בידי טבול יום / משנה , פרה ג , ז ישיבה על כל דם ! משנה , נידה ד , ב ; תוספתא , נידה ה , ב ( מהדורת ליברמן , עמ' ( 645 כתבי הקודש אינם מטמאים את הידיים : משנה , ידים ד , ו . הניצוק טמא : משנה , ידים ד , ז . טיהור אמת המים הבאה מבית הקברות : משנה , ידים ד , ז . אדם חייב בנזקי עבדי : משנה , ידים ד , ז . הלכות שחז"ל מייחסים לבייתוסים בלבד קציר העומר - במוצאי שבת : משנה , מנחות י , ג ; תוספתא , מנחות י , כג ( מהדורת ליברמן , עמ' . ( 528 חיבוט ערבה אינו דוחה ...
אל הספר