כתבי היד המוקדמים ביותר של ספרי המקרא שהגיעו לידינו מאוחרים במאות שנים לעריכתם ולא כל שכן לחיבורם של הספרים . יוצאים מכלל זה רק ספרי קהלת ודניאל , שנכתבו בתקופה ההלניסטית , ובמיוחד מחציתו השנייה של ספר דניאל , שנתחברה בימי הגזרות של אנטיוכוס אפיפנס 167 ) לפסה"נ . ( כתב היד הקדום ביותר של ספר דניאל , שנמצא בקומראן , נכתב רק כימי דור לאחר מכן . ואכן מבחינה זו אין דינם של שני ספרים אלו כדין שאר ספרי המקרא . מדרך הטבע במהלך הממושך של העריכה , המסירה וההעתקה של הכתובים חלו בהם ידיים והם נשתנו , ועד שהגיעו לידינו כבר אין הם כבשעת נתינתם הראשונה . מקובל עלינו שהסופרים שערכו את ספרי המקרא , מסרום והעתיקום , השתדלו לדייק במלאכתם ולהיות נאמנים לכתוב שלפניהם . אבל קודם שנתקדשו הספרים ונחתמו , וכנראה גם לאחר מכן , חלו בהם שינויים , מהם מחמת טעויות אנוש , ומהם שינויים מכוונים . השקפתם של הסופרים באשר לנאמנות לכתוב הייתה שונה מזו של החכמים בתקופת בית שני ולאחריו , ומשל המעתיקים המאוחרים ובעלי המסורה . הקדמונים לא חששו לשנות את הכתוב כשראו בכך צורך , כגון כשמצאו לנכון להחליף מילה נדירה או סתומה בחברת...
אל הספר