כמעט כל שירה מתאפיינת בעושר של דימויים , מטפורות וביטויים מושאלים אחרים , והשירה המקראית איננה יוצאת מכלל זה . דימויים רבים מקורם בטבע ; הנה שיר שבו ההגנה שהאל מעניק לעמו ישראל מושווית לציפור המגוננת על גוזליה : 1-23 7 . וןין HUCA , 23 ( 1950-195 1 ) , , A Catalogue of Early Hebrew Poems ( Psalm 68 ) 8 W . F . Albri ght . פליישר ציין כי לא כך בפיוטים העבריים מימי הביניים . ראו . ע ' פליישר , שירת הקודש העברית בימי הביניים , ירושלים תשל"ה , עמ ' . 105- 104 ? נשר יעיר קנו על גוזליו ? רחף יפרש כנפיו יכןרזהו ישאהו על אבךתו 1 דבי לב . ( 11 בשיר אחר משמשת הציפור דימוי להמחשת בדידות : דמיתי לקאת מךבר הייתי 5 כוס חרבות שקךתי ואליה גיעפור בודד על גג 1 ( 1 קב . ( 8-7 ומי יוכל לשכוח את ההשוואה המצמררת במגילת איכה : גם תנין 1 קרי : תנים ] חלעו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים וקרי : כיענים ו במךבר ( איכה ד ף לעתים השפה המטפורית מורכבת ביותר , עד כי יש צורך בעיון רב כדי להבין את כוונת המשורר . כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחךי במךבר קדש יקזךאל לה' כל אלליו יאשמו נאם ה' ( ירי ב . ( 3-...
אל הספר