התורה כוללת בתוכה שני מרכיבים : סיפור היסטור ארוך ורצוף , וחוקים ומשפטים . מבחינה כמותית היחס ביניהם בערך שקול , ומבחינה ספרותית שני המרכיבים מאוחדים ואחוזים זה בזה . החוקים משולבים בתוך הסיפור ונמסרים לקורא כחלק מהותי ממנו ; הסיפור מוליך כולו אל שיא אחד , תקופת נתינת החוקים , וזו תכליתו . אחדות ספרותית זו בולטת בגלל ייחודה : אין בכל ספרות העולם הקדמון כדוגמת הצירוף הזה של סיפור וחוק , אף ששתי הסוגות הספרותיות היו ידועות היטב , וגם לאחר תקופת המקרא לא נמצא כיוצא בו \ הסיפור שבתורה , המשמש כאמור מסגרת ותשתית לכלל היצירה , מתחלק לשני חלקים בלתי שווים . החלק הראשון , ובו אחד עשר פרקים בלבד ( בר ' א-יא , ( עוסק ביקום כולו ובאנושות כולה , וכל היתר , 176 פרקים ( שם יא י דב י לד , ( עוסק בעם ישראל . החלק הראשון אמנם קצר , אך הוא מספר על אלפי שנים ; החלק השני ארוך ממנו בהרבה , אך מסופר בו רק על כמה מאות שנים . החלק הראשון הוא אפוא מעין מבוא , ותפקידו לספק את הרקע לסיפור הראשי . רקע זה אינו מסתכם ב ' ידע כלל" על העולם הנברא ועל בוראו . המבוא מתחיל אמנם בבריאת העולם ובדורות הראשונים של האנושות ...
אל הספר