ה. ארמית במקרא

חלקים אחדים מהמקרא נכתבו בארמית : בתורה יש שתי מילים בארמית , 'יגר שהדותא ' ( בר ' לא ( 47 המתורגמות לעברית 'גלעד ; ' פסוק אחד בנביאים ') כךנה תאטרון להום אלהיא די קזמיא לא ןאךקא עבדו יאבדו מאך ^ א ומן ונחות קזמיא אלה' [ כך תאמרו להם : האלהים אשר לא עשו את השמים והארץ יאבדו מהארץ ומתחת השמים האלה ; יר ' י ;([ 11 ארבעה פרקים בעזרא ( ד - 8 ו ; 18 ז ( 26-12 ושישה פרקים בדניאל ( ב - 4 ז . ( 29 השימוש בארמית במקראות אלו אינו מפתיע : בבר ' לא מדבר לבן הארמי ; בזמן ירמיהו כבר שימשה הארמית בממלכת אשור החדשה ובממלכת בבל החדשה ; ובזמן חיבורם של ספרי עזרא ודניאל הייתה הארמית הלשון המשותפת של המזרח התיכון הקדום . ארמית המקרא שייכת לתקופה של הארמית הרשמית , הקרויה גם ארמית ממלכתית , מפני ששימשה בתקופה זו כשפה רשמית בממלכה הפרסית . תעודות ארמיות מתקופה זו נמצאו במצרים , במסופוטמיה , באסיה הקטנה ובמקומות נוספים . השימוש בארמית התפשט בארץ ישראל עם שובם של הגולים מבבל , ששם הלכה ותפסה הארמית את מקומה של האכדית . בתקופת בית שני שימשו בארץ שתי שפות , כפי שמעידות מגילות מדבר יהודה ואיגרות בר כוכבא , שנכתב...  אל הספר