. 1 כתבי יד של המקרא - הטקסט העיצורי והטקסט המנוקד ידיעותינו על לשון המקרא נובעות בראש ובראשונה מנוסח המקרא המסורתי , שנמסר מדור לדור . העדויות הקדומות ביותר לנוסח העברי הן כתבי היד של המקרא שנמצאו במערות שליד ח'רבת קומראן , והידועים בשם המגילות הגנוזות או מגילות מדבר יהודה . כתבי היד האלה מתוארכים מאמצע המאה השלישית לפםה"נ עד שנת 68 לסה " נ . אין בהם ניקוד , ועל כן קשה לדעת איך הגו בדיוק את העברית באותה תקופה . למרות זאת ניתן לדלות מידע כללי על טיב התנועות מהשימוש המרובה באימות קריאה ( וי " ו לציון התנועות ' ] ; c 0 כוהן , ' 'רוח , [' יו " ד לציון 1 i ' ] e שליט , ' 'פליטה , [' אל"ף לציון ' ] n יאתום [ ' וה " א לציון e ו 5 בסוף מילה נ'ימינכה , ' 'נשתה . ([' על אף חילופי נוסח מסוימים בין כתבי היד , חילופים הרומזים שטרם נקבע לטקסט המקראי נוסח אחד ומוסמך , הלשון המשתקפת בטקסט העיצורי עשויה מקשה אחת , ובאופן כללי היא עולה בקנה אחד עם מסורת הניקוד . כתבי היד המנוקדים הקדומים של המקרא שהגיעו לידינו נכתבו כאלף שנה מאוחר יותר , לקראת סוף האלף הראשון לסה " נ , אם כי מקובל במחקר להניח שמסורת...
אל הספר