זמן ההפוגה עסק שר החוץ , לצד הטיפול בשאלות » ^ ביטחון ובשאלות פנים , במגעים עם מתווך האו"ם , הרוזן ברנדוט . המתווך קיבל על עצמו לחפש בסיס להסדר שלום בין ישראל למדינות ערב , לאחר שהחלטת האו " ם מכ " ט בנובמבר 1947 לא עמדה במבחן המציאות . הבעיות העיקריות שנדונו בשיחות היו קביעת גבולותיה החדשים של מדינת ישראל , עתיד ירושלים וגורל הפליטים הערבים . ב 27 ביוני העביר ברנדוט לעיון ממשלת ישראל כמה קווים כלליים להסדר . שרתוק דחה אותם על הסף בשל ההצעה להעביר את ירושלים ואת הנגב לידי הערבים ולהעניק לערבים זכות להתערב בענייני עלייה , במסגרת הסכם איחוד של ארץ ישראל עם עבר הירדן . שרתוק סבר שההצעות הטריטוריאליות של ברנדוט הן בעצם הצעות של בריטניה , או שהן הצעות גם של בריטניה וגם של מחלקת המדינה של ארצות הברית . בממשלה הוחלט להסתייג מכמה סעיפים ולחכות שהערבים ידחו את ההצעות . מצרים וסוריה התרעמו על הכוונה להוסיף שטחים לעבדאללה והליגה הערבית אכן דחתה את התכנית . בהצעתו ביקש ברנדוט שישראל תכיר בזכותם של הפליטים לשוב לבתיהם . ההנהגה הישראלית , ובעיקר שרתוק , התחמקה מתשובה ובעצם לא נטתה להיענות לבקשתו כל...
אל הספר