בלהה ניצן ליטורגיה בקומראן: תפילות הקבע

עבודת האל המצווה בתורה היא בפולחן של קרבנות , ולא בתפילה . לפיכך כל עוד היה המקדש קיים , היה פולחן הקרבנות עיקר בישראל . תפילה סדורה נעשתה חובה בישראל רק לאחר חורבן הבית השני . עם זאת טקסטים ליטורגיים שנמצאו במערות קומראן מעידים בבירור על קיומן של תפילות קבועות בימי בית שני בחוגי כת היחד . טיבו של ממצא זה - זמני התפילות , דפוסיהן ותוכניהן - עשוי לשפוך אור על סוגיית ראשיתה של תפילה סדורה בישראל , זמניה , מנהגיה וצורתה הספרותית , ובזאת אעסוק במאמר זה . א במגילות קומראן נתגלו טקסטים ליטורגיים רבים , אשר נועדו לעבודת האל בחוגי כת היחד . יעדיהם של רבים מטקסטים אלו כתובים בכותרותיהם או בהוראות אמירה שבהם . לפיכך נתברר כי טקסטים אלו כוללים בין השאר תפילות למועדים קבועים במהלך השנה . התפילות העיקריות למועדים קבועים הן תפילות יומיות , ( 4 Q 503 ) תפילות לימי השבוע , המכונות דברי המאורות , ( 40504 ; 40505 [?]; 4 Q 506 ) תפילות לחגים ( 1034 bis ; 4 Q 507-509 ) ושירות עולת השבת , שכתבי יד שלהן נשמרו בקומראן ובמצדה . ( 4 Q 400 ^ 07 : 11 Q 17 ; Mas i k ) התפילות הללו הן תפילות ציבור או תפילות שיחיד ...  אל הספר