בעיית מיונם של הכתבים שנמצאו בקומראן לכתבים כתתיים ולא כתתיים היא אולי השאלה המרכזית בחקר המגילות ובעיקר בהערכת מקומן ביהדות בית שני . המאמר המקיף והיסודי של דבורה דימנט בנושא זה סוקר את תולדות המחקר ומציג כמה קריטריונים למיון . הדברים הבאים נכתבים כדי להאיר את הנחות היסוד של השאלה ואת אפשרויות הפתרון מנקודת מבט נוספת . הבדלי הגוונים ולעתים אף המחלוקת בין שני המאמרים מבטאים את חומרתה של הבעיה ואת הגישות השונות להתבונן בה . שוב ושוב נתקל הקורא במחקרים על קומראן בשאלה אם יש לראות בטקסט מסוים חיבור כתתי , או - בסגנון אחר - חיבור 'קומראני . ' הקורא בעיון את מאמרה של דימנט יראה כי הקריטריונים למיונו של טקסט ככתתי משתנים מחוקר לחוקר , ואין אמת מידה אחת המקובלת לפי שעה על כל החוקרים או על רובם ( גם הדברים הבאים אינם יוצאים מכלל זה , כמובן . ( גם המינוח בדיונים המחקריים על הטקסטים שנמצאו בקומראן אינו ברור : לעתים כשמדברים על טקסט 'קומראני' הכוונה פשוט לטקסט שנמצא בקומראן , ולעתים הכוונה לטקסט שיש לו מאפיינים של עדת היחד , אולם השימוש בשם העצם הגאוגרפי 'קומראן' מבלבל . גם הכינוי ' כתתי' אינו חד...
אל הספר