א . המקורות לדעתי ולדעת רוב החוקרים נתקיים בקומראן מנזר איסיי . 'מנזר' בהגדרה זו - עדה דתית חד מינית . על אודות תושבי המקום עומדים לרשותנו שלושה סוגי מקורות : ( 1 ) הממצא הארכאולוגי , ( 2 ) עדותם של היסטוריונים בני זמנם של אנשי קומראן המספרים על האיסיים , ( 3 ) כתבי היד שנתגלו במערות הסמוכות ליישוב . הממצא הארכאולוגי הוא בראש וראשונה המבנה הצנוע ששטחו כ 4 , 500 מ"ר , המבנה מרובה פתחים ודק קירות , והדבר מלמד שאין זו מצודה . פשטות המבנה והיעדר כל סממן של הידור מלמדים כי אין זה בית אחוזה . הממצאים הקטנים , בעיקר כלי החרס הפשוטים שבפשוטים , מצביעים על כך שישבו כאן אנשים שהסתפקו במועט . ריבוי המקוואות - עשרה בשטח כה מצומצם - וגודלם , שאין לו אח ורע , מעידים שישבה כאן עדה דתית שהקפידה מאוד על ענייני טהרה . המכלול מעיד שישבה בו עדה שיתופית : מטבח אחד , מזווה אחד , חדר אוכל אחד ועוד . בית הקברות הענק שנחשפו בו רק שלדי גברים ( כפי שיוברר להלן , כמה קברי נשים וילדים הם של בדווים , בני העת החדשה ) מעיד שהתגוררה כאן חברה חד מינית . כאמור , חברה דתית מאוד , קומונלית וחד מינית היא עדה נזירית . בקו...
אל הספר