חודשים שלאחר מלחמת ששת הימים תפסו כאמור ^ 1 ? העניינים המדיניים והביטחוניים את עיקר סדר יומו של אשכול . אולם בצדם התפנה לעסוק בענייני מרינה נוספים והמשיך לקיים סיורים וביקורים במקומות שונים בארץ . בביקורים אלו נוכח אשכול לדבריו ש"ששת ימי המלחמה , מה שקדם להם ומה שבא אחריהם , ליכדו את אזרחי הארץ ועשו כל ישראל חברים . " לאור רוח האחדות הזו , שתפסה את מקום הפיצול העמוק ששרר בחברה הישראלית , חש אשכול כי הגיעה שעת כושר לקדם את שאיפתו ארוכת השנים לאיחוד תנועת העבודה . על רקע שיתוף הפעולה בין כל סיעות הפועלים בממשלת הליכוד הלאומי נראו עתה המחלוקות ההיסטוריות ביניהן כבלתי רלוונטיות , וקהו במידה מסוימת רגשות הטינה בין המנהיגים ובעיקר בין ראשי מפא"י לראשי רפ"י . מיד לאחר המלחמה החלו דיונים בהצעה להפוך את "המערך" לאיחוד מלא בץ מפא"י ל"אחדות העבודה" וכן נערכו גישושים לבחון את האפשרות לצרף לאיחור גם את רפ"י ומפ"ם . האיחוד עם אחרות העבודה נראה לאנשי מפא"י כהתפתחות טבעית ואילו צירופה של מפ"ם כרוך היה עדיין בקשיים רעיוניים ; לעומת זאת גרסו רבים בשורות מפא"י ורפ"י שחזרתה של רפ"י לשורות מפלגת האם היא עת...
אל הספר