ב. תמורות בהתיישבות בתקופת העלייה הרביעית

א המחודשת תולדות של העשורים העם היהודי הראשונים בארץ ישראל למפעל נהוג ההיאחזות לחלק על פי העליות - עלייה עלייה וסיפוריה , אישיה ומאפייניה המיוחדים . לעלייה השנייה והשלישית היו מאפיינים דומים והן נתפסות בזיכרון ההיסטורי כעליות "חלוציות , " שרבו בהן העולים משורות תנועת הפועלים , וזאת אף על פי שבפועל הגיע מספרם של אלו בשני המקרים לקרוב לשליש בלבד . שונה מהן בזיכרון ההיסטורי היא העלייה הרביעית , שהחלה בקיץ 1924 ונמשכה עד קיץ , 1926 ושבה עלו לארץ ישראל כ 60 , 000 עולים . עלייה זו זכורה כ"עלייה הבורגנית" או ה"עלייה הפולנית , " וזאת משום שעולי פולין היוו בה עמוד תווך , בעקבות חקיקה כלכלית כפולין שפגעה קשות ביהודים . אף על פי שקרוב למחצית מהעולים השתייכו למחנה הפועלים ידועה עלייה זו בעיקר כעלייה של רבים מקרב המעמד הבינוני , בעלי מלאכה וסוחרים זעירים ואפילו כמה תעשיינים ובעלי אמצעים רבים יותר . בניגוד לאנשי העלייה השלישית , שזכורים כמי שתרמו בעיקר להתפתחות ההתיישבות החקלאית העובדת , הביאו עולי העלייה הרביעית לגאות ביישוב היהודי העירוני כתל אביב , בחיפה ובירושלים ולהתעוררות במושבות הוותיקות ואף...  אל הספר
ישראל. ארכיון המדינה