פרק שיש בראשות הוועד הלאומי לאחר תאורעות תרפ"ט 1935-1929

מאורעות תרפ"ט נמוקד המחלוקת יהודים ושא " ) אל בוראק זכויות בירושלים . השאלה " התפילה , ( שבה ובארץ ישראל הזאת של קיימו היהודים העסיקה היהודים , ליד ומוקד את את הכותל בךצבי לחיכוכים תפילותיהם המערבי מאז ימיו רבים , היתה היתה . הראשונים הרחבה מן שייכת השאלות המרוצפת בירושלים להקדש הרגישות שבחזית המוסלמי , ובייחוד ביותר הכותל , בזמן והיא ביחסי המערבי ששימש שימשה ערבים סגן יושב ראש הוועד הלאומי ( תעודה מס' . ( 54 עם תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל התחייב זה לשמור על הסטטוס קוו בענייני דת והמקומות הקדושים . בעניין הכותל פירש כל צד את ההבטחה הזו על פי צרכיו , ובשנות העשרים אירעו כמה תקריות ברחבת הכותל סביב שאלת זכויות התפילה של היהודים . החמורה שבהן אירעה בעיצומו של יום הכיפורים תרפ"ט 24 ) בספטמבר ( 1928 והיא הסתיימה בהתנגשות בין המשטרה למתפללים יהודים . עקב החשיבות הדתית הרבה של אזור הר הבית בעיני המוסלמים יכלו המופתי חאג' אמין אל חוסייני והמועצה המוסלמית העליונה שעמד בראשה לנצל את האירועים האלו להסתה נגד הציונות בטענה שהציונים מבקשים לפגוע במקומות הקדושים לאסלם . במהלך 1929 הלכה וגברה ...  אל הספר
ישראל. ארכיון המדינה