ג. אחדות לאומית ומאבק במשבר הכלכלי, 1985-1984

ה הסתיימו בחירות לכנסת בעצם בתיקו האחת . הן עשרה לגוש ב הימין 3 י ביולי , שבמרכזו 1984 הליכוד ( שירד ל 41 מנדטים , ( הן לגוש השמאל , שבמרכזו המערך ( שירד ל 44 מנדטים , ( לא הייתה אפשרות מעשית להקים ממשלה צרה , ימנית או שמאלית . בדי שהמערך יקים ממשלה צרה היה עליו ליצור מכנה משותף גם עם סיעות השמאל הקיצוני וגם עם סיעות המרכז . כדי שהימין יקים ממשלה צרה היה על הליכוד למצוא מכנה משותף גם עם סיעות המרכז וגם עם סיעות הימין הקיצוני . אולם לא רק החשבונאות הפשוטה חייבה הקמת ממשלת אחדות לאומית , אלא גם המצב הכלכלי והמדיני הקשה של המדינה . למעלה מ 70 % מהציבור , ובכלל זה קבוצת סופרים המקורבים למפלגת העבודה , תמכו בהקמת ממשלה כזאת " . בחירתו של הרב מאיר כהנא לכנסת בראש סיעת " כך , " בעלת המצע הגזעני , אכזבה את הרצוג . כבר בהיותו הנציג הקבוע של ישראל באו"פ הוא דיבר נגד כהנא במועצת הביטחון . '' הרצוג לא השלים עם נוכחותו של חבר כנסת הדורש לגרש את ערביי ישראל והשטחים . לפיכך נקט הרצוג צעד חריג שלא היה כמוהו , הוא סירב להזמין אה כהנא להתייעצויות להקמת ממשלה , כשהוא נאחז בנוסח החוק שדרש ממנו להתיי...  אל הספר
ישראל. ארכיון המדינה