רו / שנת 1957 הגיע מספר העולים לשיא שלא היה דו ^ כמוהו מאז , 1951 ועל אף ההתקדמות הכלכלית הגדולה שחלה בישראל בשש השנים שבו ונשמעו הטענות שקצב העלייה מהיר מדי ושהמדינה אינה יכולה להבטיח תעסוקה ושיכון הולם לבאים . במעברות ישבו עדיין למעלה מ 100 , 000 איש בתנאי דיור זמני , חלקם זה שנים מספר , ורבבות התפרנסו מקצבאות סעד שונות . לצד בעיות השיכון והפרנסה צצה בעיה נוספת שהייתה אופיינית בעיקר לעלייה מאירופה המזרחית : בעיית המשפחות המעורבות . בארצות אלו היו נפוצים נישואים מעורבים כין יהודים ללא יהודים , ומספר כלתי מבוטל מבין העולים לא היו יהודים . כשהיה מדובר באם המשפחה גם הילדים לא נחשבו ליהודים על פי ההלכה . הממסד הדתי התנגד נחרצות לרשום את הלא יהודים כיהודים בסעיף ה'לאום ' בתעודת הזהות , ונתגלו מקרים של סירוב למול את הילדים , להשיאם או להכיר בהם כיהודים בטקס דתי אחר . בחודשים האחרונים של 1957 החלה להסתמן ירידה במספר העולים כתוצאה מצמצום העלייה משני המקורות העיקריים : צפון אפריקה ואירופה המזרחית . בסתיו , 1957 על רקע התקרבותה העקיבה של מרוקו למדינות ערב , הקשיחו השלטונות את יחסם לימסגרת' והק...
אל הספר