א. ענייני עלייה וקליטה

1 ^ c עשרים וארבעה באפריל 1956 נפתח בירושלים mi הקונגרס הציוני כ"ד . על סדר יומו עמדו תגובת התנועה הציונית ויהודי התפוצות לצרכיה המיוחדים של ישראל לנוכח מצבה הביטחוני ההולך ומחמיר ובעיית יהודי צפון אפריקה שהחריפה לאחר שמרוקו קיבלה במרס 1956 את עצמאותה מידי צרפת . הקונגרס דן גם בהצעותיו של נחום גולדמן לערוך שינויים ארגוניים בתנועה הציונית , שיפחיתו את אופייה המפלגתי עד לביטולן של המפלגות בתפוצות ויפתחו את התנועה לחוגים רחבים יותר ובהם ארגונים לא ציוניים . ההצעות הללו עלו על רקע מעמדן ההולך ונחלש של ההסתדרות הציונית ושל הסוכנות היהודית בישראל . תרמו לכך האכזבה מהישגיהן הדלים בכל הקשור לעלייה מארצות הרווחה וחוסר יכולתה של ההסתדרות הציונית להשתחרר מן המבנה הארגוני המיושן שלה , שהיה מושתת בעיקרו על המפלגות הפוליטיות בישראל ועל סניפיהן בגולה . מבנה זה תרם לתדמית ה'מאובנת' שיוחסה לה ולטענה שעקב הצורך לרצות את כל המפלגות סובלת הנהלת הסוכנות מניפוח מלאכותי ומכפל תפקידים ומחלקות . בסיומו של הקונגרס התקבלו רק מעט מהצעותיו של גולדמן , אך הוא עצמו נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית וליושב ראש יחיד של ההנה...  אל הספר