שיר שכתב זלמן שזר לרחל המשוררת בשכבו בבית החולים בילינסון, כ"ח בחשוון תש"י, 20 בנובמבר 1949 (למה אמרת כי ספרת/רק חייך/ ורק סודותיך הסתרת שם/ודי. הנה בקרני היום/רך שיריך/והנה; שמרת שם, שזרת שם/חיי)