w . מחצית השנייה של 1928 כבר נראו סימנים שהצביעו ^ על יציאתו של היישוב מהמשבר הכלכלי הקשה . שורה של מפעלי פיתוח נרחבים הביאו לירידה בממדי האבטלה וב , 1929 בפעם הראשונה מזה שלוש שנים שב ועלה מספר העולים לארץ על העוזבים אותה . באוגוסט 1929 התכנס בציריך הקונגרס הציוני השישה עשר ואישר ברוב גדול ובאווירה של התרוממות רוח את ההצעה להקמת הסוכנות היהודית , שציונים ולא ציונים יפעלו בה בצוותא לפיתוח ארץ ישראל . מיד עם תום הקונגרס התכנסה הישיבה המכוננת החגיגית של הסוכנות היהודית . מן הבחינה הביטחונית הארץ שקטה ושררה הרגשה שהציונות עומדת בפני עתיד מבטיח . זלמן רובשוב לא נסע לציריך אך בקונגרס נבחר שוב לחבר הוועד הפועל הציוני ואחר כך גם לחבר מועצת הסוכנות היהודית . בשעה שמרבית מנהיגי היישוב שהו בציריך היו הנשארים בארץ טרודים במחלוקת בין יהודים לערבים כעניין זכויות התפילה בכותל המערבי ובמתח שהלך והחריף בעקבותיה . בסוף יולי השתתף רובשוב בישיבת הוועד הפועל של ההסתדרות שדנה בכך . בישיבה הובע חשש שהקו התוקפני שנקטו חוגים מסוימים ביישוב באותו עניין עלול להביא לשפיכות דמים בעת התפילה בכותל בטי באב תרפ"ט . ...
אל הספר