; wr מחצית הראשונה של שנות העשרים הלכו והתגבשו tm ביישוב היהודי החילוני בארץ ישראל שתי קבוצות עיקריות סביב שתי תפיסות עולם חברתיות : ה י שמאל' — שאליו השתייכו מפלגות הפועלים שהיו חברות בהסתדרות , וה י ימין' — החוגים היאזרחיים' ובהם כל מי שלא נמנה עם מחנה הפועלים . ככל שהלכה והתחזקה תנועת הפועלים וההסתדרות במרכזה כן הלכה וגברה הביקורת שהשמיעו עליה מתנגדיה הפוליטיים מן 'הימין האזרחי ' ביישוב . במאבק הזה התבלט חסרונו של עיתון יומי של תנועת הפועלים . בתנועה אמנם יצאו לאור שבועונים , ירחונים וכתבי עת אך לא היה לה עיתון יומי שיימכר מדי בוקר בדוכנים ויביא לציבור את דברה כמשקל נגד לשני העיתונים היומיים שיצאו לאור בחוגים ה ' אזרחיים : ' ' הארץ ' בעל תפיסת העולם הליברלית , רדאר היום' שנחשב למבטא את עמדתו של היישוב הוותיק . בוועידה השנייה של ההסתדרות ב 1923 התקבלה אמנם הצעתו של ברל כצנלסון להוציא לאור עיתון יומי של ההסתדרות . אלא שהוצאתה לפועל התעכבה זמן רב מחמת קשיים כספיים ועקב קשייו של ברל , שנקבע לעורך העיתון , להגיע להסכמה עם אנשי ' הפועל הצעיר ' לגבי הרכב המערכת . רק באביב 1925 בשלו התנאים...
אל הספר