ב. פעילות ציבורית ועיתונאית ערב סיום המלחמה

% י # ופש התנועה היחסי שממנו נהנה וחיי הציבור / י הערים בברלין עוררו בזלמן רובשוב את הדחף לפעולה ציבורית בתנועת הפועלים הציונית , דחף שדעך במקצת בעת שישב שקוע בלימודיו בפרייבורג . דפוסי חייו שהתגבשו במהלך שהותו בברלין סבבו אפוא על שני צירים עיקריים : פעילות ציבורית ציונית וסוציאליסטית ועבודתו במערכות העיתונים . מאז ראשיתה של תנועת הפועלים בגרמניה נמנו עם מנהיגיה ועם מנהיגי תנועת הפועלים העולמית יהודים גרמנים כגוף משה הס , קרל מרקס , פרדיננד לאסאל , אדוארד ברנשטיין , רוזה לוקסמבורג , רודולף הילפרדינג ואחרים . אולם משנוסדה התנועה הציונית שללה המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגרמנית את הציונות ואת הסוציאליזם הציוני בטענה שתחת הססמה המרקסיסטית 'פועלי כל העולם התאחדו' אין מקום לארגונים לאומיים שיוצרים חיץ בין פועל לפועל . גישתה הייתה אחת מן הסיבות שבעטיין לא קמה בגרמניה מפלגת פועלים יהודית ציונית כפי שקמה במקומות אחרים . שנות המלחמה הביאו לחיזוק מעמדה של התנועה הציונית בקרב יהדות גרמניה וליתר פתיחות כלפי הזרם הציוני סוציאליסטי . תרמו לכך המפגש עם יהדות פולין הכבושה בידי גרמניה שבה תססו רעיונות ציונ...  אל הספר
ישראל. ארכיון המדינה