ביטוי אדריכלי לאופי השיתופי של הקיבוץ מלכתחילה , גם כאשר החברה הקיבוצית היתה דלת אמצעים ביקשו האדריכלים שפה מרחבית שתאפשר לבנות בית לאדם העובד ולקהילתו השיתופית . גם בעיתות של מצוקה כלכלית תוכננו מבנים פיסיים המביאים לידי ביטוי את מחויבות הקהילה לילדיה : מוסדות חינוך תפשו מקום מיוחד בתכנון הקיבוץ . במתחמים אחרים נבנו בתי המגורים . וכן הוקמו מבני תרבות שהיו אתגר מיוחד למתכננים , שמצאו בהם אפשרות לבטא את מלוא יכולותיהם המקצועיות . הקיבוץ נבנה כבית חברתי אחד , שאיננו נחצה כמו כפרים בדרך כלל על ידי כביש ומגרשים התוחמים יחידות משפחתיות . הקיבוץ הוא מעין בית אחד שחדרים רבים לו . במרכזו של הקיבוץ הועמד חדר האוכל , שעוצב על ידי מיטב האדריכלים כדי שיוכל לשמש בית ציבורי המעיד על כוחה של החברה ועל אמונת היחד שלה . חדר האוכל מכנס את החברה . בו היא מקיימת את אסיפותיה ואת פעילותה התרבותית . ליד חדר האוכל דשא גדול . כיכר העיר . מקום היחד המחפש מקום מפגש . שמואל מסטצ ' קין מחשובי המתכננים של הקיבוץ קבע את מידותיו של הדשא הגדול ' מקום בו מקצה לקצה ניתן לזהות איש את רעהו . אין זו פיאצה עירונית המהווה מק...
אל הספר