פרדי כהנא ' ההתיישבות העובדת ' היא מכלול של צורות שונות של יישובים , רובם ככולם אגודות שיתופיות חקלאיות . קיבוץ , קבוצה , מושב ומושב שיתופי . מושבות , יישובים עירוניים וערים לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת . ההתיישבות העובדת הייתה מרחב ' חוץ עירוני , ' רשתי וייחודי ; יישוביה לא היו כפריים במובן המקובל , אלא , ישות ' רעיונית ' המבוססת על עקרונות של עבודה עצמית ואי ניצול הזולת , עזרה הדדית בין חברי היישוב , חיי שיתוף בדרגות שונות , סולידריות עם כלל ציבור העובדים ובעיקר , פיתוח החקלאות והייצור על אדמות הקרן הקימת לישראל , אדמות העם היהודי . הקיבוץ יצר חלופה אמיתית לאורבניות - 'לא עיר ולא כפר : ' חברה שיתופית ושוויונית המעורבת בבניית הארץ , מפתחת חקלאות ותעשייה מתקדמות , מקיימת מערכות חינוך בלעדיות , שירותי בריאות ורווחה שוויוניים , תרבות וחיים יהודיים יצירתיים תוך תצורה אורגנית וייחודית . הייחודיות של התכנון הקיבוצי תכנון ההתיישבות העובדת היה , מאז ימי דגניה , בידי המוסדות המיישבים : המשרד האדריכלי של חברת 'הכשרת היישוב ' בשנות העשרים , ההנהלה הציונית ולאחר מכן , הסוכנות היהודית . האדריכ...
אל הספר