הציונות בראשיתה הונעה גם על ידי השאיפה לחזור אל הטבע , אל המרחבים הפתוחים . וניכרה אצל ראשוני הציונים כמיהה לארץ ישראל כפי שהצטיירה מתיאורי התנ " ך , געגועים אל ארץ ישראל המקראית , שהיתה גם ארץ הרועים . והיו שראו בעבודת המרעה דרך להגשים את הציונות . הנדודים , ההליכה בראש העדר , המגורים באוהלים , ההסתפקות במועט והקשר הבלתי אמצעי עם הארץ שילהבו את הדמיון . אורח החיים של הרועים נתפס כמימוש החירות והשיבה אל הטבע . תחילה , בימי העלייה הראשונה והשנייה נראו הבדואים הנודדים מעין גלגולם של האבות המקראיים , והם היו מושא לחיקוי . באותם ימים נוסדו חבורות ראשונות של רועים עברים , שהתפתחו לאחר מלחמת העולם הראשונה והציתו את דמיונם של יושבי עיר וכפר גם יחד . לימים היה גידול הצאן לענף חקלאי בקיבוצים . הילה של רומנטיקה ריחפה מעל ענף הצאן והרועים . הם תפסו מקום נכבד בהווי ובתרבות הקיבוציים , מעל ומעבר למשקלו הכלכלי הענף . הצאן , הרועה והמרעה היו מקור השראה למחולות ולשירים , לציורים ולטקסים . החליל והדבקה , חג הגז והיציאה למרעה היו גורם מעצב של ההווי הקיבוצי . בחלוף השנים ירד ענף הצאן מגדולתו והוחלט "לחסל...
אל הספר