פילוג ואיחוד בתנועה הקיבוצית

יוסי אסף במאמר שלפנינו נתמקד בשתי תחנות דרך הרות משמעות לדרכן של התנועות הקיבוציות : פילוג הקיבוץ המאוחד 951 ) ו ) ואיחוד התנועות . תחילה התנועה הקיבוצית המאוחדת ( 1980 ) ולבסוף התנועה הקיבוצית . ( 2000 ) שורשיו של פילוג הקיבוץ המאוחד ( 1942-1923 ) פילוג הקיבוץ המאוחד ב 1951 היה אירוע בולט ורב השפעה בתולדות ההתיישבות השיתופית במרחב הזמן שבין איחוד התנועות בסוף שנות העשרים של המאה שעברה ועד לאיחוד התנועות הקיבוציות בסוף שנות השבעים - כ 5 , 000 חברים , עזבו את יישוביהם והתחילו חיים חדשים בקיבוצים אחרים . בחינת הגורמים לפילוג מחזירה אותנו לימי הבראשית , למחלוקת שהוריש גדוד העבודה לקיבוץ עין חרוד וממנו לקיבוץ המאוחד . הקיבוץ המאוחד ירש מגדוד העבודה שני עיקרים : את חלום הקומונה הכללית ואת תפיסת המרות התנועתית , שבלעדיה לא תוכל התנועה החלוצית המגשימה להשפיע על החברה הכללית ולעצבה בצלמה ובדמותה . העובדה שטבנקין ושותפיו להנהגת הקיבוץ המאוחד כפרו באידאולוגיה הרדיקלית של מנחם מנדל אלקינד וחבריו להנהגת הגדוד , וראו בהתיישבות הקבע את עיקר העיקרים , לא טשטשה את סדרי העדיפויות האידאיים של מנהיגי ה...  אל הספר