פע ולות הגמול ומדיני ות הבי טחון ערב ל אחר הבוערות של השלימו שקט החתימה . יחסי עם אך קיומה על ביסודו בגבולותיה הסכמי של של ישראל שביתת , דבר ואלה , ולא לא הנשק העניקו קיבלו נסתיימו , במהלך מרווח את הקרבות קווי נשימה שנת שביתת 1949 בפתרון כדי , למקד ידעה הנשק שהבטיח מדינת את שנקבעו כל קביעות ישראל המאמצים בתום הפוגות הקרבות ויציבות בבעיות ממושכות . . הכרזות מדינות הקיום של מנהיגיה ופעילות עוינת בגבולות הזכירו שוב ושוב , כי אל לה לישראל לשקוע באשליה של ביטחון ביחסיה עם שכניה . מגעים ישירים ועקיפים עם ראשי מדינות ערב , ובעיקר מעורבות המעצמות באזור , חיזקו לעתים את התחושה , כי אפשר יהיה לפתור את הסכסוך בדרכי שלום ופשרה , אך בדרך כלל רק העצימו את ההרגשה שמלחמה נוספת היא בלתי נמנעת . התחושה הוודאית כמעט , כי לא יהיה מנוס מ"סיבוב שני" במערכה , היא גורם שאין להתעלם ממנו כשבאים להעריך את התגבשות מדיניות הביטחון של ישראל בשנים שקדמו למבצע סיני . דברים אלה נכונים גם לגבי דוד בן-גוריון , שהיה בתקופה הנסקרת מראשי מעצביה של מדיניות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל . בתקופת פרישתו בשדה בוקר חלה החמרה חרי...
אל הספר