במושב הוועדה הממשלתית לחינוך יסודי שהתכנסה בפריז בשנת 1849 אמר מר תיר : "בכוונתי להעצים את השפעתה של הכנסייה לכדי השפעה כל יכולה ומוחלטת , שכן אני סמוך ובטוח שהיא תשכיל להפיץ את השקפת העולם הנכונה - זו המלמדת את האדם כי הוא נמצא בעולם הזה בדי לסבול - ולא את האחרת , המורה לאדם : 'התענג " . ' ! בדבריו אלה ביטא מר תיר את תמצית תורת המוסר של המעמד הבורגני , אשר הוא עצמו היה התגלמות בשר ודם של האגואיזם הגס שלו ושל תבונתו המצומצמת . בשעה שלחמה נגד האצולה , הנתמכת בידי הכמורה , העלתה הבורגנות על נס את חופש הדעות ואת האתאיזם . אולם משהפכה למנצחת , שינתה את הטון ואת הגינונים , וכיום היא מנצלת את הדת לחיזוק עליונותה הכלכלית והפוליטית . במאות החמש עשרה והשש עשרה שבה הבורגנות בחדווה אל המסורת הפגאנית והיללה את הגוף ותשוקותיו , המגונים כל כך בעיני הכנסייה . בימינו , כשהיא עמוסה לעייפה ברכוש ורווייה תענוגות , היא מתכחשת לתורתם של הוגיה שלה - כל מיני רבלה וךיךרו - ומטיפה לשכירים לחיות חיי צניעות ופרישות . המוסר הקפיטליסטי - פרודיה מעוררת רחמים על המוסר הנוצרי - מטיל חרם על גופו של העובד . הוא מציב לע...
אל הספר