הבעלות על האדמה היא שאלת מפתח בכל דיון העוסק בנכסי המלך , אבל כפי שנאמר לעיל במזרח הקדום קשה בדרך כלל להבחין בין 'אדמות מדינה' לבין אדמות שהן חלק מרכושו הפרטי של המלך ' . בבואנו לעמוד על מקור האדמות ששימשו את המשק הממלכתי יש מקום להניח שבבעלות המלך היו אדמות השייכות למשפחתו וכי על אדמות אלו הוקמו 'האחוזות הממלכתיות . ' ייתכן שדוגמה לכך הוא סיפור קניית אדמות שומרון בידי עומרי 'בככךים כסף' ( מלכים א , טז כב \( שיטה נוספת לצבירת קרקעות בירי המלך הייתה סיפוח שטחים שנכבשו לרכושו הפרטי . יש מקום להניח שבשטח הממלכה היו שטחים נרחבים לא מיושבים , שעם הזמן שונה ייעודם וגם הם נהיו לרכוש המלך . כיבושי עוזיהו באזור פלשת ( דברי הימים ב , כו ו ) גרמו להכללת השטחים שבמערב הממלכה בתחומי ממלכת יהודה . לאחר ההתפשטות מערבה אשר במהלכה סופחו שטחים ונהיו לרכוש המלך הוקמו ככל הנראה באזור זה אחוזות ממלכתיות . עדות לכך מצויה ברשימת היחס של משפחות יהודה ובהן 'משפחות בית עבודת הבץ לבית אשבע' ( דברי הימים א , ד כא ) ו'היוצרים ויושבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם' ( שם , ד כג . ( נראה שפסוקים אלו מכוונים לבתי...
אל הספר