תקציב המשק הממלכתי הופנה לתחומים רבים ומגוונים . סעיף ההוצאות כלל הוצאות שוטפות ובהן תחזוקתם ותפעולם של חצר המלך , של המערכת המנהלית , של הצבא ושל המקדש וכן תשלומים למדינות זרות . מלבר זאת היה על המשק הממלכתי לדאוג לפיתוח התשתיות למיניהן ובהן מערכות הביצורים , בניית מפעלי מים , בתי מחסנים ותחזוקת דרכים ולשם כך הוטל מס עובד . הכנסות הממלכה התבססו על שני מקורות עיקריים : מס בעין של תוצרת חקלאית ותוצרת חקלאית שמקורה באחוזות המלך ( וראו להלן . ( התוצרת החקלאית ששילמו תושבי הממלכה כמס הייתה מקור המימון העיקרי לתשלום שכרם של הפקידים ולכלכלת הצבא . התוצרת שמקורה באחוזות הממלכתיות שימשה בראש ובראשונה לכלכלת חצר המלך וככל הנראה אף לכלכלת הצבא . כוח העבודה שגויס מתוקף 'מס העובד' ביצע את עבודות הפיתוח שדרשו שעות עבודה רבות של חציבה ושל הכנת לבנים , למשל לבנייתם של ביצורים ושל מפעלי מים . 'מס העובד' הוטל גם כשנדרשו עובדים לעיבוד התוצרת החקלאית באחוזות המלך . יש מקום להניח שכאשר נוצר גירעון בתקציב היה המשק המלכותי דואג לאזנו בהגברת הגבייה .
אל הספר