סיכום הנתונים שהובאו בפרק זה מלמד כי למרות הבעיות המתודולוגיות שהוצגו בראשיתו אפשר להעריך את היקף המסחר הבין לאומי של ממלכת יהודה . אמנם בשל היעדר נתונים סטטיסטיים אין לדעת במדויק מה היה שיעור הייבוא בפעילות הכלכלית של יהודה , אולם היעדרם הכמעט מוחלט של כל טיפוסי הכלים , הן של כלי אגירה דוגמת קנקנים ופערורים הן של כלי הגשה דוגמת קערות וקדרות , מלמד שהמסחר הבין לאומי היה מצומצם . ממיעוט כלי האגירה המיובאים אפשר 157 בר יוסף מאיר , , 2004 טבלה . 61 . 33 להסיק שממלכת יהודה תפקדה כמשק סגור שבו רוב התצרוכת הייתה מקומית ונדרש ייבוא של מוצרים מעטים בלבד כגון בשמים . היעדרם של כלי הגשה משקף פן נוסף בכלכלת יהודה , והוא רמת העושר הנמוכה של תושבי יהודה . מסקנות מחקרו של פאוסט שעסק במבנה החברה בממלכת יהודה תואמות נתונים אלו . לדבריו , בממלכת יהודה היו רק שתי שכבות חברתיות , שכבת אליטה מצומצמת ושאר תושבי יהודה אשר נמנו עם בני המעמד הנמוך . כנגד זאת , מבנה החברה בממלכת ישראל כלל גם שכבת ביניים אשר חלק נרחב מן האוכלוסייה השתייך אליה . לדעתי , כלי ההגשה נחשבו כלי מותרות אבל לא היו בגדר חפצי יוקרה . בכל...
אל הספר