תאוריית המקומות המרכזיים שפיתחו קריסטלר ולש כדי להסביר את תפוצת היישובים במרחב תוארה בהרחבה בפרק הראשון " . מאחר שתאוריה זו מתארת הייררכיה בתחומי המסחר והשירותים במרחב גאוגרפי מצומצם , אפשר כאמור לבחון את מידת תקפותה במציאות היישובית כלכלית של ממלכת יהודה . במערכת הייררכית זו הערים המרכזיות הן מרכזי המסחר והשירותים הבלעדיים של הערים המדורגות נמוך יחסית בהייררכיית היישובים . בדיקת המערכת ההייררכית של היישובים שבתחום ממלכת יהודה תאפשר אפוא ללמוד על הדרך שבה התנהלו קשרי המסחר האזוריים מקומיים . שכן אם תאמה הייררכיית היישובים ביהודה את תאוריית המקומות המרכזיים יש מקום להניח שהמסחר התנהל דרך מרכזי המסחר ששכנו בערים המרכזיות . לעומת זאת אם הייתה ביהודה מערכת יישוב שוויונית , נוכל לשער שלא היו קשרי מסחר פנימיים מורכבים והייררכיים אלא כל עיר קיימה קשרי מסחר עם הערים הקרובות אליה ועם אלו הרחוקות ממנה ללא תיווכה של עיר נוספת . ואמנם את היישובים ביהודה אפשר לחלק חלוקה הייררכית על פי גודל שטחם , ובכך יש התאמה למשתנה אחד של התאוריה . אולם המשתנה החשוב ביותר בתאוריה זו הוא אופן פיזורם של היישובים במ...
אל הספר